טרקים בבולגריה- טיול תרמילאים עצמאי- יומן מסע

דגל-בולגריה

7 ימים – רכסי הרילה, פירין, רודופי
 3 מטיילים+ג'יפ+מלווה בולגרי joro
הטיול נבנה פרטנית לפי דרגת הקושי המתואמת עם כל משפחה/קבוצה

בולגריה היא מקום מצוין לטרקים במגוון האפשריות, הן בנוף היפהפה והבראשיתי, הן במחירים האטרקטיביים. 

למי שאוהב טיולי הליכה, אך אינו רוצה את כך ה"בית" על הגב, ניתן לבנות טיולים המותאמים לגיל ולרמת הקושי המבוקשת. טיול פופולארי הוא טיול בליווי מדריך מקומי המלווה את המטיילים עם ג'יפ הנושא את הציוד ועושה את ה"הקפצות" הנדרשות לנקודות המוצא.
לפרטים נוספים נא ללחוץ כאן

מצורף יומן המסע של זוג מטיילים צעיר ונחמד, איה ועמרי, שחוו את בולגריה 'דרך הרגליים' בספטמבר 2011, נפגשנו פעם אחת בלבד לפגישת ייעוץ, להלן סיפורם כפי שנכתב ע"י איה:

בולגריה ב- 7 ימים – טיול תרמילאים ספטמבר 2011

תחילת הטיול: 23/9/11
טיסה מישראל: 7:00
נחיתה בסופיה: 10:00
הטיילנים: עמרי ואיה

מסלול הטיול

יום 1:
נחתנו בסופיה בטרמינל 2, וכאשר יצאנו החוצה לחפש את דרכנו לאוטובוס (קו 84 אשר מגיע למרכז העיר) פגשה בנו גברת אשר אמרה שהיא עושה "שאטל" לתחנה המרכזית במחיר זול, עלינו על הרכב יחד עם עוד זוג ישראלים ונסענו. כאשר הגענו לתחנה המרכזית התחלנו לחפש חנויות באזור בהן נוכל לקנות אוכל ובלון גז. לאחר מבט לא ארוך הבנו כי אנו בבעיה קלה. הרחובות נראו ריקים יחסית וכול החנויות סגורות. כאשר אנחנו עמדנו מול התחנה המרכזית (מבחוץ) פנינו שמאלה ושם היה עוד מתחם קטן של אוטובוסים וגם סוכנויות תיירים. החלטנו לא לבזבז זמן ולהתייעץ איתן כי הן הדבר הכמעט יחידי שהיה פתוח באותו רגע.
נכנסנו לאחת מהסוכנויות הללו וביקשנו מידע. הגברת בסוכנות אמרה שעכשיו זה חג של 4 ימים- יום העצמאות הבולגרית, ולכן הכול סגור. ביקשנו מידע לגבי טרק 7 האגמים וכיצד להגיע אליו, ולאחר מספר טלפונים הגברת נתנה תשובה: לנסוע לדופינצ'ה, ומשם לספראבה באניה. בספראבה באניה להגיע לרכבל ולעלות אתו להר ומשם להתחיל.
הסוכנות הכווינה אותנו לאוטובוס (וכמובן מכרה לנו גם כרטיסים).
עלינו על האוטובוס ויצאנו לדרך לדופניצ'ה. הנסיעה ארכה כשעתיים, וכאשר הגענו ל"תחנה המרכזית" בדופניצ'ה עברנו לאוטובוס לספראבה באניה שלמזלנו חיכה בתחנה. הנסיעה לספראבה באניה הייתה קצרה כ- 20 דקות בערך.
בספראבה באניה, העיירה קטנה, לא ממש ידענו מה לעשות ולאן ללכת. במזל ניגשו אלינו שני אנשים וניסו לעזור לנו. אחרי שיחה עילגת באנגלית אחד מהם הסיע אותנו לרכבל תמורת 15 לב. בכניסה לרכבל קנינו מפה של הפארק הלאומי רילה וישבנו להבין את המסלול שלנו.
הרכבל שבו התכוונו להתחיל את המסלול לא עבד ולכן החלטנו לחפש מקום לישון ולהתחיל לטייל בבוקר. לאחר שוטטות באזור מצאנו בקתת אירוח, zeleni preselap שלצערנו הייתה מלאה. אבל לאחר שיחה קצרה עם אחד העובדים קיבלנו אישור להקים אוהל מאחור. לאחר התמקמות ניגשנו לאכול ארוחת ערב. בחרנו מרק עוף מתוך מבחר דיי מצומצם של מנות. לא מנה מומלצת כי היא מלאה בשמן.
לאחר מכן סגרנו את היום והלכנו לישון.
יום 2:
התעוררנו עם הזריחה, התארגנו ויצאנו לדרך. בגלל שהרכבל לא עבד היינו צרכים לטפס את כל הדרך לבקתה הראשונה במסלול שלנו – Rilski Ezera. הדרך למעלה לקחה לנו עם התיקים הכבדים בערך 4 שעות של עליה מתישה.
חשוב לציין כי הדרך מסומנת מצוין עם סימוני שבילים ושלטים.
בסוף העלייה הגענו לבקתה שמסתבר שהיא סוג של מלון, ולכן הייתה מלאה באנשים. נחנו קצת על המדשאה של הבקתה, ולאחר מכן המשכנו עוד שעה בערך לבקתה הבאה אשר ישבה כבר על האגם הראשון במסלול – Sedmate Ezera (7 האגמים). אל הבקתה הגענו בשעות הצהריים והיא עוד הייתה ריקה. בחוץ מצאנו את מפעילת החיז'ה אשר ידעה מעט אנגלית, ולאחר שיחה קצרה הסבירה לנו שיש לה מספר סוגי חדרים. לאחר התבוננות בחרנו בחדר משותף של 8 מיטות (הכי זול – 10 לב. גם כאן היה אוכל ואף יותר מגוון וטוב מהחיז'ה הקודמת- אכלנו מרק ירקות ולחם תמורת 5.40 לב ל- 2 אנשים.
לאחר מנוחה בחוץ חזרנו לחדר ומצאנו שהצטרפו אליו עוד שני אנשים- יעל ועידו, זוג ישראלים אשר את המשך הערב העברנו איתם במשחק יניב והתייעצות על המשך מסלול.
יום 3:
קמנו מוקדם – בשעה 6:00 עם הזריחה, מילאנו את בקבוקי המים שלנו ממי המפל המזרים מים לאגם.
התחלנו ללכת על שביל המסומן בירוק צהוב אשר עובר ב-4 אגמים מדהימים. באגם Barbreka החלפנו סימון שבילים לאדום צהוב עד לאגם הבא – Okomo lake אשר בו עברנו לסימון שבילים כחול. שביל זה התחיל בעליה לא פשוטה עד לאוכף אשר ממנו ירדנו עד לבקתת Ivan Vazov. החלטנו לא להישאר בבקתה זו ולהמשיך הלאה למזר רילה אשר לפי המפה היה במרחק של כ- 4 שעות מבקתה זו.
עלינו מהבקתה לסימון ירוק אדום שבהמשך נשארנו רק עם הסימון האדום עד למנזר. הדרך הייתה קשה ביותר- ירידה ארוכה ומתמשכת של כ- 5 שעות אשר עוברת דרך עשב גבוה אשר הקשה על מציאת הסימונים, ובהמשך בתוך יער דולבים מרשים ביופיו. למנזר הגענו בשעה 19:00 עם אור אחרון, עייפים ועם שרירי רגלים וגב כואבים.
לקחנו חדר במנזר תמורת 20 לב לאדם ללילה בחדרים החדשים של המנזר. חדרים חביבים עם מיטות צרפתיות, מקלחת (דוד מים איטי ביותר) ושירותים צמודים.
במחשבה לאחור היה כדאי לבלות עוד לילה בבקתת Ivan Vazov ולרדת למנזר למחרת.
יום 4:
קמנו ויצאנו להסתובב במנזר המדהים שלא הצלחנו לראות אמש מרוב עייפות. מצאנו את הכניסה השנייה של המנזר בה ישנן מסעדות, שם התיישבנו לארוחת בוקר. במסעדה נפגשנו עם עידו ויעל אשר הגיעו לפנינו למנזר והלכו לישון במלון ליד המנזר.
לאחר האיחוד עם יעל ועידו פגשנו זוג ישראלים נוסף, בן והדס, אשר הגיעו מאזור הפירין. החלפנו איתם מידע.
לאחר הארוחה חיפשנו דרך לצאת מהמנזר לכיוון בנסקו, והבנו כי אנו נצטרך אוטובוס מהמנזר לעיירה רילה, משם לבלוגובגרד, ומשם לבנסקו. מהר מאוד הבנו שאין הרבה אוטובוסים מהמנזר, והבא הוא ב- 15:00. בסוף הזמנו מונית יחד עם עידו ויעל עד לבנסקו במחיר של 35 לב לזוג.
בבנסקו, עיירה ציורית ומקסימה, חיפשנו מקום להתמקם ולישון, ולאחר הסתובבות פגשנו את עמוס, ישראלי בולגרי מבת ים שהוביל אותנו ל- gust hose  של חבר שלו Dedo Pene שנמצא ברחוב Bojnov 1 (www.dedopene.com). מקום מדהים ויפה, עם חדרים מפנקים. במקום יש מסעדה מצוינת בה אכלנו ארוחת ערב- מומלץ!!! עלה לנו 37 לב לזוג ארוחה גדולה ומפנקת.
בשעה 20:00 יצאנו לכיכר הראשית, שם הייתה הופעה של להקת רוק בולגרית.
בסיור הצהריים בעיירה קנינו גם נעלי טרקים לאחר שגילנו כי זוג אחד התפורר לנו. נעלים מצוינות ב- 150 לב(בהמשך רשמנו את שם החנות והרחוב).
יום 5:
בבוקר חיכתה לנו ארוחה מפנקת ביותר לפי הזמנתנו ( היה כלול במחיר החדר), שאחריה התארגנו ויצאנו עם עידו ויעל לדוברינישטה, עיירה סמוכה אשר יש בה מעיינות מינרלים חמים. את הנסיעה עשינו באוטובוס במחיר של לב לאדם, נסיעה של 10 דקות. (עמוס והמקומיים המליצו לנו גם את המעיינות החמים של העיירה בנייה bania)
אחרי שירדנו מהאוטובוס בדוברינישטה שאלנו את האישה מהתחנה המרכזית היכן המעיינות, והיא כיוונה אותנו לבית מרחץ מסודר כמו מקווה. כמובן שזה לא מה שחיפשנו ולאחר בירורים נוספים נודה לנו שהמעיינות נמצאים מחוץ לעיירה בצד הכביש. התחלנו ללכת לאורך הכביש הראשי והכן מצאנו שלטים מכוונים ואת המעיינות החל מ- 250 מ' מהעיירה.
אנחנו החלטנו לעצור באמבט הרומי שהיה מעיין אשר נוקז לתוך אמבט עתיק שנבנה מאבן. מקום נחמד ומים חמימים (30 מעלות בערך).
אחרי מנוחה בבריכה הרומית החלטנו לעלות ברכבל להר מעל העיירה לאגם Bezbog. הסתובבנו בעיירה וחיפשנו מונית, אך לא מצאנו. לבסוף מצאנו מישהו שהסכים לעלות אותנו ולהוריד אותנו אחרי כמה שעות תמורת 25 לב.
הגענו לרכבל ועלינו אתו במשך חצי שעה עד לאגם. ליד האגם הייתה בקתה שם התפנקנו עם ארוחת צהריים. שלאחריה עשינו סיבוב סביב האגם, נהנו מהשמש וירדנו חזרה ברכבל. השעה הכי מאוחרת שאפשר לרדת ברכבל היא 16:00.
הוספנו לנהג שלנו עוד 5 לב והוא לקח אותנו ישר לבנסקו.
שחזרנו הסתובבנו קצת בבנסקו וקנינו בלון גז לגזיה בחנות לציוד טיולים Burton שנמצאת ברחוב פירין 26. – אחלה חנות ומחירים יחסית זולים לאר
יום 6:
יצאנו מוקדם בבוקר עם מונית במחיר של 25 לב, שהעלתה אותנו עד לבקתת Vihirn, אשר ממנה התחלנו את מסלול 3 האגמים של הפירין. יצאנו מהבקתה בסימון ירוק צהוב עד לאגם הראשון בו ישבנו לארוחת בוקר.
משם המשכנו עם השביל שמאוחר יותר התחלף לשביל ירוק שהוביל לעוד 2 אגמים גדולים ומדהימים. ליד האגם האחרון ישבנו לארוחת צהריים.

אחרי ארוחת צהריים בערך בשעה 14:00 יצאנו לדרך לכיוון ביקתת דמיניצה אשר ממנה המשכנו לשביל כחול שהוביל אותנו עד לבנסקו. שביל זה היה יפיפה ובירידה מתונה יחסית במשך כ- 4 שעות.
בערב שהגענו חזרה לגסטהוס פתח לנו בעל המקום שלוחן מלא באוכל, שתיה ותפוח בדבש וישבנו לחגוג את ראש השנה יחד עם עמוס ואשתו, יעל ועידו, ובעל המקום ומשפחתו.
יום 7:
תפסנו בבוקר את האוטובוס לסופיה (16 לב לאדם) בשעה 8:00 שלקח לו כ- 3 שעות נסיעה עד לסופיה. בסופיה לקחנו עוד מונית למרכז העיר, שם מצאנו הוסטל בו השארנו את התיקים שלנו בשמירת חפצים תמורת 10 יורו לשעתיים (שוד לאור יום!!). משם יצאנו לשוק הנשים אשר בעיקרו שוק אוכל ובגדים, אך ניתן למצוא גם כלים מקומיים וכלי עבודה.
משם חזרנו לקחת את התיקים מההוסטל אשר הזמין לנו מונית לשדה התעופה.
 
טיפים:
לבדוק תאריכי חגים מקומיים לפני הנסיעה
לארוז תיקים כמה שיותר קלים, לא להיסחף עם ציוד (חבל על הגב)
לעשות בדיקה לציוד לפני יציאה ( נוחות תיקים, תקינות ציוד וכו')
לא לשכוח עט, ושעון

מפת מסלול רילה

מפת מסלול פירין

לפרטים וייעוץ חינמי צרו קשר -

*  כוכבית אדומה – חובה למלא את הפרטים

דילוג לתוכן